ישראל יודקין

ישראל יודקין - סיפור חייו 

אודות

ישראל יודקין בן 22 בנופלו נולד למשפחה חרדית בכפר חב"ד שם נולד וחי את כל חייו, ישראל הוא הילד השישי מבין שמונת הילדים במשפחה, גדל כילד חרדי ולמד בבית הספר בכפר חב"ד ולאחר מכן למד בישיבה של חב"ד ברחובות, ישראל היה חובב מושבע של כדורגל ובכל הזדמנות שהייתה לו רץ לשחק במגרש השכונתי עם חבריו, והיה אוהד של מכבי תל אביב, אהב לשחק פינג פונג ופיפא ודאג לציין תמיד שהוא "בלתי מנוצח". מיד בסיום הלימודים המשיך את דרכו והתגייס לצבא באוגוסט 2020 לגדוד החרדי נצח יהודה שם עשה את דרכו המהירה עד לתפקידו האחרון כסגן מפקד פלוגה בגדוד, ישראל היה המודל להערצה בפני חייליו, משום שידע לשלב בין מפקד קשוח עם מטרות בלתי מתפשרות והביא אותם ע"י עבודה קשה ושאפתנות למצוינות, ויחד עם זאת ידע לשלב בכישרון מופלא רוח שמחה ועליזה, כל הזמן דאג למצב רוח מרומם ושמח בקרב חייליו ודאג להם ואהב אותם אהבה גדולה ואמיתית כמו אבא- נתן עצות בזמן הנכון ותמך בהם בכל צרכיהם מעבר לנדרש, דאג תמיד לאווירה טובה ולפנק אותם באוכל טוב ובכל מה שאפשר, ישראל היה אדם עם חוש הומור גבוה ושמחת חיים מטורפת אותה חלק עם חייליו לכל אורך שירותו בצה"ל, תמיד הרגיש זכות גדולה לשרת בצבא ולשמור על עם ישראל וארץ ישראל.
ישראל היה טוב לב עם יופי פנימי מיוחד, תמיד הגיע לכל המטרות שהציב לעצמו בצבא ובחיים האישיים ועשה זאת בצניעות ובשקט מופתי, אהב תמיד את הצדק והאמת.
ישראל נפל במלחמת חרבות ברזל, בקרב מול מחבלים בשכונת בית חאנון שבצפון רצועת עזה מירי שבוצע ע"י צלף, הותיר אחריו חיילים משפחה ומאות חברים שבורים וכואבים.

משפטים שהיו שגורים בפיו:

"מי שקשה לו שיתפוס את החבר שלו ומי שקל לו שיתפוס שתי חברים שלו".
"האומר ואינו עושה, כזורע ואינו קוצר".
"אתה יכול לרוץ מהר עד מחר, הכיוון הוא זה שקובע".
"תרוץ לבד תגיע מהר נרוץ ביחד נגיע רחוק".

בנם של טוביה הכהן וציפורה. נולד ביום ה' בסיוון תשס"א (27.5.2001) אח ללוי, אלה, חיים, דב, יוסף, מנחם ושמואל.

ביום 27.8.2020 התגייס לצה"ל ושירת בחיל רגלים.

סגן ישראל יודקין נפל בקרב ביום י"ד באייר תשפ"ד (22.5.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.