דניאל דצינגר

בס"ד

דניאל דנציגר דותן-סיפור חייו

בנם בכורם של ארנסט וזהבה. נולד ביום ט"ו באייר תש"י (2.5.1950) בתל-אביב. בהיותו בן שלוש, עברה המשפחה לגור במושב משמר השבעה ועסקה בחקלאות. דניאל החל את לימודיו בביה"ס היסודי ע"ש רמז בבית דגן, המשיך בבית הספר ע"ש "השבעה" באזור, וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון המקצועי "אורט" (יד סינגלובסקי) בת"א, במגמה לאלקטרוניקה.

מילדותו גילה תבונה שלא לפי גילו והיה מהיר תפיסה. הוא ניחן בידיים זריזות, בשכל ישר ובמחשבה עצמאית, היה בעל זכרון מצוין, אהב לקרוא, התרשם מכל דבר ולא החסיר מאומה. הוא המעיט לדבר, היה בעל חוש אסתטי מפותח. ניסה כוחו בצילום והוציא מתחת ידו צילומי נוף ואדם יפים להפליא. במבחן פסיכוטכני שנערך לו כשסיים את ביה"ס התיכון צוין כבעל רמה שכלית גבוהה וכושר מעולה, הן טכני והן מילולי. ישר, בעל יחס חיובי לכל הסובבים אותו. בעל דחף להשגת הישגים גבוהים. הבוחן המליץ שיצא לעתודה אקדמית, אלא שעיניו היו אז נשואות לטיס. עוד כשהיה תלמיד בביה"ס התיכון היה בקי בכל הנעשה בחיל האויר, העריך את הכוח והיכולת הטמונים בחיל זה ושאף להגיע לשורותיו.

דניאל גויס לצה"ל באוגוסט 1968 והתנדב לשרת בחיל האויר. הוא השלים את קורס הטיס ללא קשיים רבים ובמרס 1970 קיבל את כנפי הטייס. עם כל גאוותו על שהגיע לכך, המשיך לנהוג בצניעות וללא יוהרה. ביום י"ד בסיון תש"ל (18.6.70) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.

אתר חברת "דנציגר" – ביוגרפיה של זהבה דנציגר (אמו): בדף זה, זהבה מספרת על הקמת המשק עם בעלה ארנסט במושב משמר השבעה ומציינת: 

בשנת 1970 חווינו את האובדן הטרגי של בננו דניאל. הוא היה טייס בצבא הישראלי ומת בטיסת אימונים בגיל 20. זו הייתה תקופה כואבת ומאתגרת מאוד עבורנו, והכאב תמיד נשאר, אבל החיים ממשיכים... היינו ברי מזל מאוד שבנינו מיכאל וגבריאל, ונכדנו אורי, הצטרפו לעסק המשפחתי. בזכותם, דנציגר היא החברה המדהימה שהיא היום. וארנסט ואני עדיין בחיים ויכולים לראות…

אתר חברת "דנציגר"